עת האתיופים
תודה מיוחדת למורינו היקרים אביבית ארלובסקי ואלי בוסאני על כל העזרה והתמיכה לאורך כל הדרך בהכנת האתר.
כדי להבין את מאפייני הבישול האתיופי יצאנו לראיין את איציק חזקיהו, הבעלים של מסעדה אתיופית טבעונית - טנאת שבה מבקרים ישראלים ואתיופים בארץ
מאת: שיר לוי
לפני שאיציק פתח את המסעדה הנמצאת בתל אביב, הוא היה בעלים של בית קפה מצליח. כטבעוני היה לו קשה, מכיוון שהוא הגיש מוצרים שהם לא טבעונים.
החיבור של איציק למטבח האתיופי הגיע בעקבות אביו, שהיה הראשון שייבא לארץ קמח טף, ממנו מכינים את האינג'רה, קפה ותבלינים מאתיופיה. מגיל צעיר היה לו חיבור למטבח האתיופי "הבנתי שצריך שתהיה במה לאוכל המדהים שאני מכיר". מוזר קצת לשמוע על בישול אתיופי טבעוני כי המטבח האתיופי מורכב מהרבה בשר. איציק לקח את המתכונים המסורתיים והוציא מהם את הבשר. "באתיופיה לאדם עשיר היו כבשים ובקר. התפיסה הזו קיימת גם היום- אנשים רוצים לאכול בשר גם בגלל שזה סממן של עושר, אבל רוב האנשים לא אוכלים בשר כל היום".
את חומרי הגלם קל לאיציק להשיג מכיוון שאביו מייבא אותם אבל, את התבלינים המיוחדים לבישולים מייצרים באופן עצמאי במסעדה. לכל סגנון בישול מסוים יש את התבלין שלו. לתבשילים בבישול עמוק יש את הצ'או, ברברה או קמאם. כל אחד מהם מורכב מכמה תבלינים שונים. תהליך הכנת התבלינים הוא ארוך. בוחרים ירקות שונים שמתאימים לכל תבלין, כמו בצל,שום וזנגביל. שוטפים, מנקים אותם ומייבשים בשמש. אחר כך מעבירים את הירקות תהליך קלייה קצרה כדי לעורר את הארומה של כל אחד מהתבלינים. החום של הקלייה מחזק את הטעמים והריחות של התבלינים. לאחר הקלייה מקררים את הירקות וטוחנים אותם לאבקה.
