גזענות מוגדרת כיחס שלילי כלפי בני אדם בגלל מוצאם או צבע עורם, גזענות כזו פוגעת בזכויותיהם. סקירה של פרסומים בעיתונות לאורך השנים חושפת גילוי גזענות רבים ומגוונים נגד העולים באתיופיה. צבע עורם של יהודי אתיופיה והשונה מצבע עורם של רוב אזרחי ישראל הוא גורם רב משמעות בתהליך קליטתם בחברה הישראלית, ומעורר חשד ורתיעה. הגזענות עשויה להפוך לסכסוך מקומי או תופעה נרחבת היוצרת תודעה גזענית אוניברסלית ומקיפה.הגזענות בחברה ישראלית נוכחת כמעט בכל מקום: במוסדות חינוך, בשכונות מגורים, בצבא, במקומות עבודה, במועדוני בילוי, בהשכרת דירות וכו'.

יהודי אתיופיה מגבשים מהלך לעורר את דעת הקהל הציבורית לבעיית הגזענות והיחס של החברה הישראלית כלפי העולים מאתיופיה. האתיופים בישראל סובלים מגזענות יומיומית כלפיהם ומנסים להילחם בה כל יום מחדש. ממחקר שנערך בשנת 2014 לקראת היום הבינלאומי למאבק בגזענות עולה כי 79 אחוזים מהאזרחים סבורים כי תלמידים יוצאי אתיופיה סובלים יותר מכולם מהתופעת הגזענות במערכת החינוך.
 

במשך השנים, יהודי אתיופיה מנסים להילחם בגזענות המכה בהם ועורכים מחאות והפגנות ברחובות למען ביטול האפליה כלפיהם. מחלוקות שונות בקשר לריכוז תלמידים יוצאי אתיופיה ביישובים ובבתי-ספר מסוימים, עלו שוב ושוב בשנים האחרונים על סדר-היום הציבורי. עד שנת 2002 מדיניות משרד החינוך הייתה שלא יותר מ-25% מתלמידי כיתה יהיו עולים חדשים מאתיופיה, בשנים 2007-2009 התנגדו בתי ספר וועדי הורים בפתח תקווה לקלוט תלמידים בני העדה האתיופית, באחד מבתי הספר שקליטת התלמידים נכפתה עליו, העבירו כל ההורים שאינם ממוצא אתיופי את ילדיהם לבתי ספר אחרים‏. בעבר משרד החינוך הנחה את הרשויות המקומיות למנוע ריכוז תלמידים יוצאי אתיופיה בשיעור הגבוה מ-30% מכלל תלמידי בית-הספר ומ-25% מתלמידי הכיתה. בני העדה האתיופית מעדיפים ללמוד את מקצועות מדעי החברה על פני מדעי הרוח וההנדסה, מנסים להיכנס גם לתחום ההוראה, אבל עדיין נאלצים להתמודד עם אפליה באקדמיה ובשוק העבודה. הם רואים ברכישת השכלה גבוהה פתח להשתלבות חברתית וכלכלית מלאה בישראל, וכגודל הציפיות כך גם גודל האכזבה. נמצא עבורם קושי להשתלב בעבודות הקשורות לתחום השכלתם.
 

בשנת 2015 ברחובות תל אביב מחו יוצאי אתיופיה על אפלייתם לרעה ועל הגזענות כלפיהם. הפגנה זו הפכה לאלימה ונפצעו בה 35 שוטרים ו11 אזרחים. בנוסף לבני העדה האתיופית הגיעו להפגנה חברי כנסת, סופרים, עיתונאים ואזרחים שביקשו להזדהות עם המאבק. מספר המפגינים הגיע לאלפים וחסמו את הכבישים. המפגינים השתמשו באבנים ובמוטות והשוטרים הגיבו בשתי מכוניות התזה, פרשים, רימוני גז, רימוני הלם וזרנוקי מים. הסיבה העיקרית למחאה זו הייתה סרטון שפורסם ברשת בו נראה שוטר ומתנדב, מכים חייל ממוצא אתיופי. לאחר חקירת האירוע עלה כי החייל הכה תחילה את השוטרים, אחרי שמנעו ממנו לעבור באזור שנסגר עקב חפץ חשוד. בעקבות הסרטון שהציג רק את קטעי תקיפת השוטרים את החייל נערכו הפגנות סוערות בכל רחבי הארץ במחאה על יחס המשטרה ליוצאי אתיופיה בישראל, לטענתם, יחס זה נגוע בגזענות.


 

בתחום הצבאי, כשנדרשו מפקדים להוציא חיילים לקורס קצינים ע"פ המלצות ולא רק ע"פ נתוני קב"א, הוכח שיוצאי אתיופיה מגיעים להישגים. למרות שהצעיר האתיופי מתגייס עם מוטיבציה גדולה, הוא מגלה מהר מאוד התנשאות, זלזול, חוסר הבנה ורגישות מצד המפקדים. אחד מכל ארבעה חיילים אתיופים נושר מן הצבא במהלך השירות. הפער הזה מייצר תסכול, פגיעה ועלבון שמובילים בהרבה מדי מקרים לעובדה שחיילים אתיופים נפלטים מן המערכת הצבאית, או מוצאים את עצמם מתעמתים עם המפקדים ומכאן ישר לכלא.
 

בנוסף לאפליה בתחום החינוך ובתחום הצבאי, ישנה אפליה גם בסלקציה למועדונים בקניית והשכרת דירות. אתיופים רבים היוצאים לבלות במועדונים, נאלצים להישאר מחוץ למועדון עקב הסלקציה בכניסה. מצב זה רק מחדד יותר ויותר את הגזענות והאפליה הרבה כלפי האתיופים בישראל ואי קבלתם לחברה. בנושא קניית והשכרת דירות באוגוסט 2014, בחור ממוצא אתיופי שראה פרסום מודעת דירה להשכרה בעיר ראשון לציון, שוחח עם בעלת הדירה ‏ותיאם איתה מועד לראות את הדירה. ביום למחרת התקשר לבעלת הדירה וסיפר לה שהוא מעוניין להשכיר את ‏הדירה, אך זו אמרה שסגרה כבר עם דייר אחר.

חיפוש עבודה זו אפילו משימה יותר קשה לטענת האתיופים, שטוענים שמהרגע שרואים שהם אתיופים הסיכוי שלהם לקבל עבודה פשוט לא קיים. כנראה שהגזענות הזו לא תיעלם בזמן הקרוב ויהודי אתיופיה ימשיכו להילחם על אורח החיים במדינה ולמנוע גזענות ואפליה נגדם.